#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לקח כלים ממוכר כדי לבדוק האם יש בהם פגם והגביה את הכלים כדי לקנותם ובדרך-הלוך נשברו הכלים באונס, האם חייב לשלם עליהם למוכר:1]כשקצץ עם המוכר את המחיר שלהם והכלים מוגדרים ""זבינא-חריפא"" והגביה את הכלים כדי לקנותם?         2]כשקצץ עם המוכר את המחיר שלהם והכלים מוגדרים ""זבינא-חריפא"" ולא הגביה את הכלים כדי לקנותם?           3]כשקצץ עם המוכר את המחיר שלהם והכלים מוגדרים ""זבינא-מציעא"" או ""זבינא דרמי על אפיה""? ומה הטעם? מי מתוכם מוסכם? ומי מתוכם תלוי בשיטות-הראשונים?                   4]כשלא קצץ עם המוכר את המחיר שלהם והכלים מוגדרים ""זבינא-חריפא""?"	"1.כן.    2.נחלקו הראשונים שיטת הרמב""ם והשו""ע שחייב, שיטת התוס' והרא""ש שפטור, ותמה הסמ""ע על הרמ""א שלא הביא את שיטתם.           3.בזבינא דרמי על אפיה, לכו""ע לא, אבל בזבינא-מציעא כתב הנתיה""מ לעיל סימן קפ""ו סק""א שהוא תלוי בשיטות הראשונים מאיזה טעם הוא חייב, שלטעם החיוב משום שואל פטור, אבל לטעם החיוב משום לוקח, אף בזבינא-מציעא חייב כיון שגם הקונה נהנה.    4. לא כי כשלא קצץ לא נוכל לחייבו לא משום לוקח ולא משום שואל שהרי כל זמן שהוא לא יודע את המחיר שלהם, לא סמכא-דעתיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לקח כלים ממוכר כדי לבדוק האם יש בהם פגם והגביה את הכלים כדי לקנותם והודיע שאיננו קונה אותם ואח""כ נשברו הכלים באונס, האם חייב לשלם עליהם למוכר:1]כשהודיע כן לאחרים אך לא למוכר?  2] כשהודיע למוכר? ומה הטעם?"	"1.שיטת הרשב""ם שחייב באונסים עד שיחזירנו לבעה""ב, והשו""ע לא הביא את שיטתו, וכתב הנתיה""מ לעיל סימן קפ""ו [סק""ב] שכשלא הודיע למוכר כו""ע מודים לו כיון שהיה עליו דין שואל, ממשיך להיות לו דין שואל עד שיחזירו לבעלים.<br>2.כשהודיע למוכר, ה""ז כמו שאומן אומר לבעה""ב ""גמרתיו"" או ""טול את שלך"", שפקע ממנו חיובי שומרים, ומ""מ מביא השו""ע ב' שיטות האם דינו כש""ש או כש""ח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לקח כלים ממוכר כדי לבדוק האם יש בהם פגם והגביה את הכלים כדי לקנותם והודיע למוכר שאיננו קונה אותם ואח""כ נאבדו לו הכלים, האם חייב לשלם עליהם למוכר?"	"נחלקו הראשונים והשו""ע הביא 2 שיטות י""א שדינו כש""ש שחייב וי""א שדינו כש""ח וחייב רק בפשיעה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נכנס חפץ של הפקר לתוך כליו, האם קנאם? ומאיזה קנין?  2]מה הדין כשכליו נמצאים בחצרו שאינה משתמרת האם ג""כ קנאם? ומה הטעם?[נתיה""מ]   3]נכנסו מציאות לתוך כלים של ילד וילדה, מי קנה? ומי לא קנה?"	"1.כן - ומקנין חצר - שכליו קונים מדין חצר.[שיטמ""ק ומביאו הנתיה""מ סק""ד]   2.קונה כי ע""י מחיצות-הכלי נחשב למקום המשתמר.  3.הילדה קנתה - כי יש לקטנה קנין חצר, אבל ילד שלא קונה בקנין חצר [וכמבואר בשו""ע להלן סימן חס""ר  בסופו], אף כליו לא קונים לו.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוצה לקנות סחורה והמוכר הכניס את הסחורה לתוך כלי-הקונה שמונחים במקום שיש לו רשות להניחם שם, האם קנה את הסחורה?:1] כשהמוכר אמר לקונה לך וקנה או שהמוכר מדד את הכמות של הסחורה?   2]בדבר שצריך מדידה והמוכר לא אמר לקונה לך חזק וקנה וגם לא מדד את כמות-הסחורה? ומה ההלכה למעשה?   3] מה הדין כשמדדו הקונה - האם המדידה יכולה להיחשב למשיכה?   4]בדבר שאינו-צריך מדידה והמוכר לא אמר לקונה לך חזק וקנה וגם לא מדד את כמות-הסחורה?	"1.כן  -  ומדין קנין-חצר.                         2.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת התוס' והרא""ש וכך פוסק הרמ""א שלא קונה משום שכל זמן שלא מדד אנו אומרים שמא המוכר לא רוצה להקנות עד שימדדנו ורק כשמודדו או שאמר לקונה לך וקנה, קנה, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שכמו בכל קנין כשקונה בפני המוכר קונה אף כאן קונה בפני המוכר אע""פ שעדין לא מדדו.             3.לכו""ע קנה משום שתוך כדי מדידה משך.[סמ""ע סק""ח, ואמנם מקורו מדברי הרמ""א להלן ושם הרמ""א מביא בזה מחלוקת, י""ל דס""ל שמכיון שכאן הוא פלוגתא בין השו""ע לרמ""א וכן שם יש פלוגתא נוספת, נוכל לצרף את ב' השיטות כדי לומר שחל הקנין]          4.קנה. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוצה לקנות סחורה והקונה הניח את הסחורה בתוך כלים של הקונה בביתו של המוכר, האם קנה את הסחורה?:<br>1]כשהמוכר אמר לקונה לך חזק וקני? ומה הטעם?<br>2]כשהמוכר נתן לקונה רשות להניח את הכלים ברשותו אך לא אמר לקונה לך חזק וקני?  ומה למעשה?	"1.קנה - כי הגדר שהמוכר מקנה לקונה את המקום שבו הניח את כליו של הקונה.<br>2.נחלקו הראשונים והפוסקים, דעת הר""י מיגאש וכך פוסקים הב""ח והש""ך שקנה - כיון שהעיקר שהמוכר הסכים שהקונה יניח את כליו, שיטת הרמ""ה וכך פוסק הנתיה""מ שלא קנה, ומבאר הנתיה""מ משום    [דעת הבדק-הבית שלא נחלקו הראשונים בדבר וכולם מסכימים שקנה, אבל הטור הביא שנחלקו בו הראשונים וכ""כ הב""ח והש""ך]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]סחורה שמונחת ע""ג חמורים ומשך הקונה את החמורים כדי לקנות את הסחורה שעליהם, האם קנאה? ומה הטעם?   2]מה הדין כשהמוכר מדד את הסחורה שע""ג החמורים?   3]מה הדין כשהקונה מדד את הסחורה?"	"1.לא - כי המשיכה היתה בחמורים ולא בסחורה.   2.לא קנה.   3. נחלקו הראשונים והרמ""א [בסעיפים ז' וח'] הביא את ב' הדעות האם אע""פ שלא התכוין במדידה למשוך, מ""מ יש בזה משיכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצץ מחיר עם מוכר על סחורה שרוצה לקנות ולפני שמדד את הסחורה הניח בחצר את הסחורה, האם קנאה?:     1]בחצר-משתמרת של הקונה?                2]בחצר של הקונה המשתמרת ע""י המוכר? ומה הם הסברות?       3]בחצר שאינה משתמרת כלל? ומה הם 4 השיטות למעשה?"	"1.כן.   2. נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, לדעת השו""ע והש""ך לא קנה כי חצר היא כמו שלוחו שמשתמר לדעתו של הקונה, לדעת הרא""ש והר""ן וכך פוסק הרמ""א שקנה - כי הקונה מחשיב את שמירת המוכר כשמירתו.    3.הקצוה""ח והגר""א מביאים שיטות בראשונים שקנה - כי החצר משומרת מחמת שהמוכר אומר שמקנה רק לקונה ומיבדל אינשי מינה.<br> ולמעשה 4 שיטות בזה:1.השו""ע פוסק שצריך שתהיה משומרת לדעת הקונה.  2.הרמ""א פוסק שאף כשמשומרת לדעת-המוכר או הנותן מועיל.  3.הש""ך פוסק שלכתחילה ודאי לא מורים כדעת הרמ""א ובדיעבד הוא ספיקא-דדינא, [כמו""כ להבנת הנתיה""מ [סק""ב] בדעת הרמ""א אף הרמ""א סובר שלא מועיל שמירת-המוכר].   4.הגר""א כתב וכן נראה שדעת הקצוה""ח שאף כשאיננה משתמרת כלל קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הונחה מציאה בחצר-שאינה משתמרת ואדם זר עמד בתוכה לשמור את החצר, האם קנה? ומה הטעם?	"לא - שהרי אינה משתמרת - ואף השיטות שאמרו שקונה מקח או מתנה כשאינה משתמר כלל או ע""י שהוא משתמר לדעת המוכר והנותן היינו רק במקח או במתנה ומשום דעת -אחרת שמקנה מועיל שהמוכר והנותן משמר או שמיבדל בדילי אינשי מינה ע""י שמקנה רק לפלוני משא""כ בהפקר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קנה פירות והמוכר השכיר לקונה את המקום שבו הפירות מונחים והפירות שקנה הם מונחים בצידם עם פירותיו של המוכר שלא מכרם ואין הפסק ביניהם, האם קנה?       2]קנה פירות והקונה הקנה אותם לאחר והחצר איננה משתמרת לא ע""י הנותן ולא ע""י המקבל אבל משתמרת ע""י הנותן של הנותן, האם קנאה?[נתיה""מ]    3]הניח פירות בחצרו-המשתמרת של חברו ברשות ואח""כ בעל-החצר קנה חלק מהפירות כשהם מעורבים עם שאר הפירות, האם קנאם?[נתיה""מ]"	"1.הרמ""א פוסק שלא קנה, והש""ך והט""ז כתבו שדין זה תואם רק לשיטת השו""ע שלא מועילה שמירת-המוכר אך לשיטת הרמ""א שמועילה שמירת-המוכר, לא מפריע מה שהפירות מעורבים וע""י שהקונה שכר את המקום שבו מונחים הפירות קנאם בקנין חצר, והנתיה""מ לומד בדעת הרמ""א שאף הוא סובר שלא מועיל שמירת-המוכר ורק כשהפירות שקונה הם מונחים ברשות המוכר כשהם מעורבים נחלקו השו""ע והרמ""א האם מועיל שמירת-המוכר שעי""ז יקנה אותם.    2.כן.    3. כן - כי מה שיש למוכר רשות להיכנס ולצאת עבור פירותיו, אין זה מחשיב את החצר לאיננה משתמרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]חצר שיש לה מחיצות ואיננה נעולה, האם נחשבת לחצר-המשתמרת? [נתיה""מ]   2]חצר שאיננה משתמרת וכדי לשמרה עומד מצידו או מתוכו, האם קונה? ומה ההלכה למעשה?   3]בכלים של הקונה שקונה מטעם חצר, האם מספיק שיהיה עומד בצידם מחוץ להם, ואם לא, איך קונה על ידיהם?"	"1.כן.[נתיה""מ סק""ג]           2.נחלקו הראשונים, דעת הריטב""א [בעירובין צ""ב] וכך פוסק השו""ע [נתיה""מ להלן סימן ר""ב סק""ה] שאפילו בעומד מצידה, אבל הרמ""א פוסק [ומקורו מהמג""מ] שרק בעומד בתוכה קונה.                3.כשיש מחיצות לבית או לכלים, זה נחשב משתמר ול""צ לעמוד לא בתוכה ולא בצידה.[נתיה""מ סק""ג]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א	בשאלה 2 יש חילוק ביניהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דיבר עם מוכר לקנות ממנו סחורה והניח את הסחורה בחצרו, האם קנה באופנים הבאים:1]כשלא סיכמו מחיר?      2]כשסיכמו שישלם את המחיר שאח""כ ישומו ג' בנ""א או אדם אחד?         3]כשלסחורה הזו יש מחיר קבוע?         4]כשאין מחיר קבוע לסחורה הזו אבל המוכר קבע מחיר קבוע לסחורה כזו ואף עכשיו אמר מחיר לסחורה כזו אבל לא פירש לקונה את המחיר לסחורתו?"	"1.לא - כי לא סמכה דעת שתיהם שמא לא יגיעו להבנה הדדית על המחיר.                2.כן.                                            3.כן.             4.לא, נחלקו הראשונים בזה, אבל כתב הסמ""ע שלדעת השו""ע אין זה נחשב לדמיו קצובים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מוכר אמר לקונה ""כור בשלושים סלע אני מוכר לך"" והמוכר מדד חלק מהכור ואח""כ א' מהם רוצה לחזור בו מכל הקניה, האם יכול?<br>2]נתן המוכר חלק מהכור בכלי-הקונה ובחצר-הקונה וא' מהם רוצה לחזור בו, האם יכול? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?      3]בזמן שהמוכר מדד את הסאה האחרונה חלק מהסאים שכבר מדדם הניחם בסימטא ע""ג קרקע, האם קנה? ומה למעשה? [נתיה""מ]"	"1.כן - כי האומדנא שכוונת המוכר כשאמר ""כור בשלושים סלע"" שלא מוכר לו עד שיתן לו את הסאה האחרונה.<br>2.שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שמכיון שיש תרתי לטיבותא - חצרו של הקונה וכליו של הקונה, גמרו בדעתם לקנות בכל סאה וסאה - ורק כשהסחורה מונחת בכליו של המוכר אפילו בחצר של הקונה או בחצר של שתיהם או בסימטא לא קונה עד שימדוד את הסאה האחרונה, שיטת הרשב""ם והרא""ש וכך פוסק הרמ""א שאפילו בתרתי לטיבותא שתיהם יכולים לחזור בהם - כיון שאמר ""שלושים בסלע"" גילה בדעתו שלא מוכר עד הסאה האחרונה שימדוד, ולמעשה פוסקים הב""ח והש""ך שהוא ספיקא-דדינא ולכן הולכים אחרי מי שמוחזק בכסף.[נתיה""מ בחידושים].    3.נחלקו הראשונים, שיטת ריו""נ המובא בטור שלא קנה - כי צריך שבזמן מדידת הסאה האחרונה כל הכור יהיה מונח בתוך כלי, שיטת הרא""ש שקנה כי בזמן מדידת הסאה האחרונה קנה למפרע את שאר הסאים בזמן שמדדם, וכתב הנתיה""מ [י""א בסופו] שמסתימת השו""ע נראה שקיי""ל שקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר אמר לקונה ""כור בשלושים סלע אני מוכר לך"" והמוכר מדד חלק מהכור והקונה שילם על כל סאה שמדד לו המוכר וא' מהם רוצה לחזור בו מכל הקניה, האם יכול?"	"נחלקו הראשונים, הדרכ""מ כתב בדעת הטור שלא קנה, אבל הנתיה""מ פוסק כשיטת הרשב""א והריטב""א שקנה כנגד מה ששילם - וכמו שמצינו לגבי מוכר י' שדות בי' מדינות שקנה כנגד השדה ששילם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר אמר לקונה אני מוכר לך ""כור בשלושים-סלע, סאה בסלע"" או ""סאה בסלע, כור בשלושים""  והמוכר מדד חלק מהכור וא' מהם רוצה לחזור בו מכל הקניה, האם יכול? מה הם הצדדים בזה? ומה נפסק בזה?"	"הגמ' מסתפקת בזה האם אומרים תפוס לשון ראשון או אחרון, ולכן הולכים אחרי המוחזק - כשהסחורה ברשות-הקונה ושילם עליה, יכול הקונה לומר שקנה, אם הקונה עדיין לא שילם אע""פ שהמוכר הניח את הסחורה ברשות-הקונה, לא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הניח סחורה ואח""כ עמד בתוך הד' אמות של הסחורה, האם יכול לקנותה  בקנין ד' אמות?:1]במכירה או מתנה?   2]במציאה? 3] ומהי הסברא שמבאר הקצוה""ח לחלק ביניהם?"	"1.נחלקו הראשונים, דעת הרא""ש שתמיד קונה, דעת ר""ן ותלמידי הרשב""א שלא קונה.   2.קונה.                  3.מבאר הקצוה""ח שמי שעומד ראשון בתוך הד' אמות, הד' אמות האלו הם נהיו לרשותו, ולכן רק במכירה או במתנה שבדרך-כלל המוכר או הנותן שהניחו את הסחורה בד' אמות הם עמדו ראשון בד' אמות, הד' אמות לא יכולים אח""כ לקנות לקונה ולמקבל, משא""כ במציאה שאין להם בעלים, שפיר זוכה בה אע""פ שהמציאה הגיעה לד' אמות לפני העומד בה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל הניח ברה""ר כסף-קידושין או גט לאשה ואח""כ עמדה האשה בתוך הד' אמות של הגט או של הכסף: 1]מה הטעם שלכו""ע לא מתגרשת?   2]באיזו סברא נחלקו הקצוה""ח והנתיה""מ האם מתקדשת?"	"1.כי גם אם מצד הלכות הקנין, יכולות הד' אמות לקנות, אינה מתגרשת משום שלא היה נתינה של הבעל אלא זה כמו טלי גיטך מע""ג קרקע.           2.קנין ד' אמות בדרך-כלל לא קונה ברה""ר ומשום שקונה רק כשהד' אמות נחשבות לרשותו ובמקום שהרבה בנ""א עומדים שם ואין לו ד' אמות מיוחדות לא תקנו, [סמ""ע להלן סימן חס""ר סק""ד] אבל בגיטין וקידושין משום תקנת-עגונות תקנו שאף ברה""ר יקנה בד' אמות, וסובר הקצוה""ח שמכיון שהתקנה היא לטובת האשה אע""פ שהבעל היה  לפני האשה בתוך הד' אמות, שפיר תהיה מקודשת - כי מה שהבעל היה בתוך הד' אמות לפני האשה זה לא מגרע כי כלפי הבעל רה""ר נחשב כמו מקום שלא קונה הד' אמות, אבל הנתיה""מ טוען שכשם שבכל מקום מי שבא ראשון לד' אמות מעכב על הבא אחריו לקנות, אף כלפי קידושין ברה""ר הבעל שהגיע ראשון לאותם ד' אמות, מונע מהאשה לקנותם בקנין ד' אמות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיון שיש קנין ד' אמות, מה הטעם שהוצרכו לתקן שמשיכה או מסירה תקנה? [2 יישובים מתוך 4]	"1.הר""ן חידש מכח הקושיא שלא קונה בד' אמות אלא כשהזוכה בקנין ד' אמות קדם לפני שבא לד' אמות הדבר שבא לזכותו.<br>2.הש""ך כתב שכשמשך מחוץ לד' אמות בחבל, קונה ע""י משיכה.<br>3.עוד כתב הש""ך, שקנין ד' אמות הוא רק מדרבנן ומשיכה קונה  מן התורה.[ועמדו הפוסקים מדוע כ' הש""ך שקונה מה""ת]<br>4.הנתיה""מ כתב שכשהמוכר עמד באותם ד' אמות לפני שהגיע הקונה, א""י הקונה לקנות בקנין ד' אמות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר סחורה שמונחת ברשותו והקונה לא עשה קנין כדי לזכותה, האם קנאה באופנים הבאים? ומה  הטעם?<br>1]כששכר מהמוכר את המקום שבו מונחת הסחורה? ובאיזה קנין?<br>2]כשאמר המוכר ""חצרי תזכה לפלוני את הסחורה שקנאה ממני""?   3]כשהקונה עשה בה משיכה או הגבהה?"	"1.כן - ובקנין חצר.   2.לא - שהרי החצר היא קונה לבעל-החצר ולא לאדם אחר, והקונה אינו יכול לקנותה ע""י דיבור בעלמא.         3.כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר סחורה שמונחת ברשות-שומר והקונה לא עשה קנין כדי לזכותה, האם קנאה באופנים הבאים?     1]כשאמר השומר ""חצרי תזכה לפלוני את הסחורה שקנאה מפלוני""? ומה  הטעם?      2]כשהמוכר אמר לשומר ""תנם לפלוני""?"	"1.כן - שכמו שהשומר היה יכול לזכות את הסחורה לפלוני בקנין יד, כך יכול לזכות לו ע""י חצרו שהיא כמו ידו.       2.נחלקו הפוסקים, דעת הב""י שקנה - כי תן כזכה, דעת הש""ך [ע""פ ביאור הנתיה""מ ]שלא קנה אלא במעמד שלשתן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]כתב שטר-מתנה לחברו על דירה והניח את השטר בתוך הדירה, האם חברו קונה את הדירה בקנין-חצר מדין שטרו ודירתו באין כאחד - וכמו שאומרים גיטו וידו באין כאחד?[קצוה""ח]    2]אלו ב' נפק""מ יש בין גט לשטר-מתנה מחמת הדין שבגט א""צ זכיה אלא מספיק נתינה?"	"1.לא - כעי ל""א כן אלא בגט אשה או שחרור של עבד של""צ בהם לזכות בשטר אלא צריך שהם יתנו שטר.    2.א]שמועיל לתת בחצר-האשה את הגט מדין גיטה וחצרה באין כאחד - אע""פ שהניח את הגט  בזמן שעדיין הוא לא חצרה.  ב]שכשר לכתוב גט על דבר שהוא אסור בהנאה ולא מועיל בשאר שטרות שצריך בהם זכיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מהי דעת השו""ע -  האם יכול הקונה לקנות ע""י כליו כשהם מונחים ברשות המוכר או כשהניח את הסחורה הנקנית בכליו של המוכר בחצר-הקונה?  2]קנה ב' קניות מאותו מוכר וכו' לכתוב את ג' הנפק""מ!   3]מה הדין כשבמקרה הראשון  נפסק שלא קנה ועכשיו אירע המקרה ב' וטוען הקונה ממ""נ קניתי,"	"נחלקו הפוסקים, לדעת הסמ""ע דעת השו""ע [כשיטת הרמב""ם] שלא קנה, לדעת הבית-שמואל הביאוהו הגרעק""א הקצוה""ח והנתיה""מ דעת השו""ע [כשיטת הרא""ש ש] הוא ספק כי הוא בעיא דלא איפשטא.  3.לא קנה [סמ""ע להלן סימן חס""ר ס""ק יב']"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' אופנים [מתוך ג'] כליו של קונה קונים גם כשהם בחצר-המוכר? ומה הטעם?	"1.כשהמוכר אמר לקונה ""לך חזק וקני"".<br>2.כשהמוכר נתן לקונה רשות להניח את הכלים ברשותו - כי הגדר בזה שהמוכר מקנה לקונה את המקום שבו מונחים הכלים.[נחלקו בו הראשונים, אבל כך פוסק הש""ך סק""ז, אבל הנתיה""מ סובר שקיי""ל שלא קנה]<br>3.כשקנה מהמוכר כלים ואח""כ הניח באותם כלים את הסחורה, אנו אומדים דעתו שהקנה לקונה את המקום שבו מונחים הכלים.[סעיף ד']"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מוכר הניח בחצר-הקונה סחורה שמונחת בכליו ואמר לקונה ""לך חזק וקני"" או לא אמר המוכר לקונה כלום אבל מדד את הסחורה, האם קנאה הקונה? ומה ההלכה למעשה?   2]כשהסחורה מונחת בכלי-המוכר ובחצר-הקונה או בכלי-הקונה ובחצר-המוכר, מתי קונה ע""י שהמוכר אמר ""לך חזק וקני""? ומתי לא מועיל לדעת הרמ""א? ומה הסברא לחלק ביניהם?    3]מוכר מדד את הסחורה, לדעת השו""ע מה החילוק בין אם הסחורה נמצאת בכליו של הקונה בחצר-המוכר לבין אם היא נמצאת בכליו של המוכר בחצר-הקונה?"	"1.לדעת השו""ע [בסעיף ז'] קנאה, לדעת הרמ""א [בסעיף ה'] לא קנאה. <br>2.בחצר-המוכר מועיל וכמו שפוסק השו""ע בסעיף ג', בחצר-הקונה לדעת הרמ""א לא מועיל, משום שרק בחצר-המוכר ע""י האמירה המוכר מקנה לקונה את המקום שבו מונח כלי-הקונה, משא""כ בכלי-המוכר א""י ע""י דיבור בעלמא להקנות לקונה את כליו,  לדעת השו""ע תמיד מועיל האמירה לקנות.   3.שבכליו של הקונה בחצר-המוכר לא קנה ובכליו של המוכר בחצר-הקונה לדעת השו""ע קנה, לדעת הרמ""א לא קנה.[נתיה""מ סק""ט]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיפים ד ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן קונה גם דבר שנמצא בכליו של המוכר?	"1.כשאמר לך חזק וקני אף כשנמצא בחצר המוכר - כי ע""י האמירה מקנה לקונה את המקום של הכלים.<br>2.לדעת השו""ע כשנמצא בחצר-הקונה ואמר ""לך חזק וקני"" או לא אמר אבל מדד את הסחורה, קנה, לדעת הרמ""א בב' האופנים האלו לא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיפים ד ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקרה קונה בכליו של מוכר בחצר-הקונה ולא בכליו של קונה בחצר-המוכר? ומה הטעם?	מדידה מועילה בכליו של מוכר בחצר-הקונה ולא מועילה בכליו של קונה בחצר-המוכר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיפים ד ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה מאותו מוכר כלים וסחורה והניח את הסחורה בתוך הכלים בחצר-המוכר, האם קנאה? ומה הטעם?	כן - כי אנו אומדים שהמוכר הקנה לו את המקום שבו מונח הכלים - מחמת שקנה ממנו את הכלים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיפים ד ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכר מדד את הסחורה ונתנה לתוך כליו [-של המוכר] ובפני המוכר עשה הקונה משיכה בכלים, האם קנה את הסחורה?	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיפים ד ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם חברו שיקנה ממנו חבית-יין וישלם לו לפי מדידה את הכמות שיש בה ובאמצע המדידה חזר בו הקונה שאינו רוצה לקנות את יתרת-החבית שעדיין לא מדד וטוען המוכר מכיון שיתרת-היין שבחבית עתיד להחמיץ הואיל ופתחתי את החבית עבורך לכן עליך לשלם לי אף על היתרה, האם עליו לשלם למוכר את יתרת היין? וא""כ, האם מחיר מלא של חבית שלמה או כמה ששוה היום יתרת-היין שעתיד להחמיץ? ומאיזה דין הוא?    ומה הדין בגזל חבית-יין ופתחה והשתמש בחלקה, האם עליו לשלם את ההפסד כמה שעתיד היין להיות שוה כשיחמיץ או כמה ששוה היום יין כשעתיד להחמיץ? ומה החילוק ביניהם?                                    2]ביקש מחברו שיקנה מוצר ואח""כ יקנהו ממנו והלך לקנות לו והוציא הוצאות-נסיעה כדי לקנות לו ולפני שקנה חזר בו, האם עליו לשלם לו את הוצאות-הנסיעה? מהיכן הוכיח הנתיה""מ את הדין מכאן?"	"1.החיוב שלו בתשלומים הוא מדין מזיק ובמזיק מוטל על הניזק למכור את הנבילה, ולכן א""צ לשלם אלא כמה ששוה היום חבית שעומדת להחמיץ אם לא ימכרנה, משא""כ גזלן שחייב באונסין עליו לשלם את ההפרש שמהשווי של החבית לפני שנפתחה לשווי של החבית שעתידה להיות שוה כשתחמיץ.           2.עליו לשלם את הנסיעות, והנתיה""מ לומד את זה ממה שכאן מחוייב לשלם את הנזק ממה שביקשו לפתוח את החבית."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשיטות הראשונים שלא קנה במדידה, מדוע אינו קונה ע""י דעת אחרת מקנה? [ב' ביאורים בנתיה""מ] האם המוכר מתכוין להקנות במדידה? האם יש אומדנא-דמוכח שרוצה כבר עכשיו לקנותו?"	"א]רק כשהמוכר התכוין להקנות מועיל מדין דעת אחרת מקנה, משא""כ במדידה המוכר והקונה לא התכוונו לקנין אלא למדידה עצמה.<br>ב]כל מה שמועיל מדין דעת אחרת מקנה הוא רק משום שיש אומדנא-דמוכח שהיה מתרצה וזה שייך רק במתנה שהמקבל רק מרויח מזה, משא""כ במקח שע""י ההקנאה מתחייב הקונה לשלם, אין בזה אומדנא-דמוכח שיתרצה בזה כי שמא הקונה רוצה לשמור לעצמו אפשרות שיחזור בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהי סברת הטור בגוי שמדד שלא קונה ע""י דעת אחרת מקנה?         1]לדעת הקצוה""ח?                         2]לדעת הנתיה""מ?"	"1.דעת אחרת מקנה מועיל רק מדין זכין ולא שייכת זכיה לגוי.<br>2.הנתיה""מ מחדש שקנין הגבהה קונה אף שלא מדעתו ומדין קנין יד [וכבר מעירים על הנתיה""מ שהנתיה""מ סותר משנתו שכתב שכמה מקומות שהגבהה הוא קנין בפני עצמו ולא מטעם יד] וקנין יד יש רק ליהודי שישנו בפרשת שליחות ולא לגוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השאיל כלי-מדידה למוכר כדי שיוכל למדוד את מה שמוכר ומדד המוכר ואח""כ א' מהם רוצה לחזור בו מהקניה, באופנים הבאים האם יכול?                                        1]אחרי שהתמלא הכלי-מדידה?   ומה הטעם?                                    2]לפני שהתמלא הכלי-מדידה?"	1.לא - כי דעתו של המשאיל שבזמן שהכלי יתמלא הוא יהיה מושאל לקונה ונמצא שהסחורה היא בכלי-הקונה.<br>2.כן - כי דעתו של המשאיל שגם אחרי שהמוכר מדד בכלי כמה סימונים בכלי, כל זמן שלא התמלא הכלי, שהכלי יהיה ברשות המוכר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכר מדד בכלי-מדידה לקונה ואחרי המדידה א' מהם רוצה לחזור בו מהקניה, האם יכול?:<br>1]כשהכלי-מדידה שייך למוכר והתמלא הכלי? ומה הטעם?              2]כשהכלי-מדידה שייך לקונה והגיע לאחד הסימונים שבכלי ולא התמלא הכלי-מדידה?	"1.לא קנה - כי זה כלי-המוכר.<br>2.קנה - שכן היא דעת הקונה לקנות כבר כשהגיע לא' הסימונים [ולכאורה היינו רק כשלא נעשית המדידה ברשות-המוכר, שאל""כ זה תלוי בבעיית הגמ' ובמחלוקת הראשונים בכליו של קונה ברשות מוכר האם קונה]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נחלקו הראשונים בחצר-המושכרת האם קונה לשוכר או למשכיר, מהי סברת שיטת הרמב""ם שקונה למשכיר? ובאיזה אופן אף הרמב""ם  מודה שהשוכר קונה? [נתיה""מ]   2]נכנס חפץ של הפקר לתוך דירה-מושאלת, מי זוכה בחפץ - השואל או המשאיל? א]כשהמשאיל יכול לדרוש בחזרה את הדירה מתי שירצה?   2]כשהשאיל לזמן קצוב וא""י לדורשה בתוך הזמן? ומה הטעם?"	"1.כשנכנסו מציאות בסתמא שלא מידיעת-השוכר, קנאם המשכיר כי גוף-החצר שלו, אך כשראם השוכר ואמר תקנה לי החצר, קנאם השוכר  וראה בנתיה""מ לעיל סימן קצ""ב מהלך אחר בדעת הרמב""ם.                                      2.א]המשאיל - כי אין לשואל קנין בדירה.                       ב]לשואל - כי קנאה השואל בקנין-הגוף."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א/פתיחה של הנתיה""מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן שכר דירה משמעון והשוכר הניח את חפציו בדירה ואח""כ המשכיר קנה מהשוכר חלק מחפצי השוכר שמונחים בחצרו של המשכיר, האם ללא קנין יכול המשכיר לקנותם בקנין-חצר? ומה הם הסברות?"	"נחלקו הפוסקים, המהרי""ט סובר שקונה המשכיר, המחנ""א והנתיה""מ חולקים וסוברים שאינו יכול, הנתיה""מ מביא ראיה מהגמ' בב""מ וכך פסק השו""ע לעיל סימן קצ""ח סעיף ה' על אופן כזה בדיוק שהעמידו חכמים על הדין שא""צ לעשות משיכה אלא המשכיר יכול לקנות בקנין-כסף כיון שאם תפרוץ דליקה ילך להציל כדי להציל את ביתו, הרי שהקנין-חצר לא קונה למשכיר, המחנ""א מבאר שהטעם בזה - שבכל הקנאה צריך שתהיה הוצאה-והכנסה - הוצאה מרשות המוכר והכנסה לרשות הקונה, וכשקונה את החפצים שמונחים בחצר המושכרת, כיון שאין כאן הוצאה מרשות-לרשות, א""י לקנותם בקנין חצר."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן ר/סעיף א/פתיחה של הנתיה""מ"		
